ספר מלכים

בספר שמואל מתואר התהליך שאותו עובר דוד בין שני הפרקים שבהם יש לו את ההזדמנות להרוג את שאול, העמדה המנחה אותו שהולכת ונבנית היא 'מי שלח ידו במשיח ה' וניקה', לא פוגעים בכבוד המלכות של שאול. אך בנוסף לעמדה הממלכתית שמתוארת בשמואל אצל דוד, מתוארת עמדה פנימית יותר של דוד בהיותו במערה, 'רומה על שמיים אלוקים', בקשה מריבונו של עולם - 'תרומם אותנו מהמקום הנמוך שבו אנחנו נמצאים'.

פרקים כ"ד וכ"ו בספר שמואל א' מתארים שני תהליכים דומים מאוד, המיקום של שאול נודע לדוד והוא יוצא למרדף אחריו. בתוך המרדף נקלע דוד לסיטואציה שבה הוא יכול להרוג את שאול, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת. אחר כך דוד פותח בנאום תוכחה אל שאול והוכחה של דוד ליכולת שהיתה לו להרוג את שאול. שאול מגיב ומתחרט ומודה בטעותו ברדיפה אחרי שאול. הדימיון בין הפרקים גדול עוד יותר, וממילא צפה השאלה: למה יש בתנ"ך צורך לשניהם?

בהתחלה דוד לא שובר את הכלים אל מול שאול, אך פתאום נוצרת הזדמנות להרוג את שאול, האם זו הזדמנות שאסור לפספס או שזהו ניסיון שדוד נדרש לעמוד בו ולא להרוג את שאול? דוד מדגיש ששאול הוא 'משיח ה'', תפיסה חדשה שבאה לידי ביטוי רגע לפני שהאו חושב להורגו. בשיעור עסקנו בפרק כ"ד בספר שמואל, ובגישתו החדשה של דוד שמתבררת כלפי שאול.

דוד עונה לשאול 'בן ישי עבדך בית הלחמי', האם שאול לא ידע את זה קודם? לתשובת דוד יש שתי תגובות בפסוקים: של שאול ושל יונתן, והפער ביניהם ילווה מעכשיו את כל הפרקים הבאים. למה שאול רודף אחרי דוד כל כך הרבה? הרי שמואל כבר הכין אותו לכך כשאמר לו 'קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום הזה ונתנה לרעך הטוב ממך'? כנראה שהתשובה היא לא רק השנאה שמתוארת בפסוקים, אלא גם מעבר לכך...

רוב ככל הפרשנים שואלים את אותה השאלה: וודאי ששאול מכיר את דוד שהרי כך מתואר בפרק הקודם, ואם כן מה פשר שאלתו לאבנר 'בן מי זה הנער'? אך השאלה היסודית הרבה יותר היא: איך ייתכן ששאלה פעוטה שכזו, היא זו שמטרידה את המלך ושר הצבא כשכל העם יוצא להילחם ולהכות בפלישתים? בהתבוננות בפסוקים יצוצו שאלות נוספות כגון: מדוע אבנר מוכרח להישבע שאינו יודע? ומדוע הוא בוחר למסמס את פקודת שאול? כנראה שהשאלה 'בן מי הנער' הרבה יותר משמעותית מאיך שהיא נשמעת...

עצרנו בשיעור שעבר בשלב בו דוד כביכול מציג את עצמו לפני שאול, ושאלנו כמה שאלות. מדוע דוד מוסיף פרטים מסוימים שלא עוזרים לשכנוע שאול שהוא המתאים ביותר? ננסה לקרוא בצורה קצת שונה את דברי דוד, לא כקו"ח אלא כשיח עם עצמו. וממילא יובנו כל התמיהות. נמשיך ונראה את התכוננות דוד לקרב, ואת הקרב בפועל, ונראה איך כל הדברים מסתדרים לנוכח גישת דוד שמוצגת בשיח זה.

גוליית מגיע למלחמה אחד על אחד כאשר ישראל חזקים מפלישתים, מדוע שאול מסכים להצגה, האם לא עדיף שיצאו למלחמה וינצחו? ולמה שלח את דוד ולא הוא או יונתן בנו, הרי הם החזקים בעם?

שאול מולך כשליח של ה' ודוד מקבל את כוחו מהעם, ויש לזה השלכות רבות לכל אורך הדרך.

שמואל עושה כדבר ה' וממליך את שאול למלך, אך ליבו אינו איתו, הרצונות שלו נמצאים במקום אחר. לאורך כל הדרך ניתן לראות את הפער בין הקב"ה לשמואל ביחס אל המלך. נשווה בין מלכות שאול למלכות דוד ונראה את ההבדלים הרבים ביניהם. רק במלכותו של דוד המבנה של פרשת המלך יוצא לאור על כל מובניו.

הגמרא מחלקת את בקשת המלך בדורו של שמואל לשניים - בקשת הזקנים שהיתה כהוגן ובקשת עמי הארצות שהיתה שלא כהוגן. אכן יש הבדלים בין הבקשות השונות, אך בקשת עמי הארצות דומה יותר למלך האידאלי שמתואר בתורה, אז מדוע הגמרא אומרת שהם ביקשו שלא כהוגן?